כשמדובר בחיפוש באינטרנט, אין מומחית גדולה יותר מאשתי. היא מתפקדת כמו איילה היודעת לקפץ בין אתרים, ולמצוא בשיא המהירות כל פרט, לקניה, למכירה, להשכרה או הודעה חדשותית שיצאה זה עתה.
נירה אשתי היא מומחית ביצירת לוחות בכלל. היא תלתה על קיר המטבח לוח משפחתי, בו היא מציינת כל פרט, תור, קניות, מחויבויות ועוד אלף ואחד פרמטרים שהמציאה, כדי לעשות את חיינו מסודרים ונוחים יותר.
לנירה יש לוחות בכל נושא. בריאות, תזונה, לוח שנה, תורנות שטיפת כלים ותזכורות למיניהן. היא הפליאה לאמן את ילדינו שנולדו לתוך אווירת לוחות שהפכה להיות חלק מחייהם, עוד מינקותם.
נירה רכשה נעצים מיוחדים שבאמצעותם היא נועצת תזכורות, ידיעות ומטלות על כל לוחות הבית. לא ניראה לי שגבר היה יכול להמציא דבר כזה, ראש של אישה פועל אחרת, יש בה מעין מכונה ארגונית שפועלת בה ללא הרף, יכולה לגדל ילדים, להאכיל, לפתח קריירה והכל מתנהל בשיא הארגון ואף פרט לא חומק מליבה או ממבחר לוחות הפלא שלה.
יום אחד נירה התקשרה אלי לעבודה. יוסי, היא אמרה לי בקול מודאג, הלוח נפל. מה נפל? לא האמנתי למשמע אוזניי. אני מפסיקה עם הלוחות. שתקתי. כגבר ידעתי, שמצבי רוח של אישה עלולים להיות דבר מסוכן, או כזה שמצביע על סכנה קרבה. ניסתי לחשוב מה להגיד, אך דבר לא עלה בדעתי. טוב נירה יקירתי. בטח תמצאי שיטה אחרת לארגון חיינו.
נירה שתקה. הרגשתי שהפעם עובר עליה משהו קריטי יותר. ואז היא פלטה משפט. די, נמאס לי, אני עסוקה בארגון הלוחות ובדאגה לזכור לשים עליהם תזכורות ורק זה לוקח ממני זמן איכות עם הילדים.
טוב, נירה, אלך איתך בכיוון שתבחרי. אם אין לוחות אז אין. יקח למשפחה כמונו זמן להתרגל למצב החדש, אך אישה היא בית, ואת הקובעת בבית. ואני איתך לגמרי בעניין הזה. נירה שמחה. יכולתי לשמוע זאת בקולה למרות שלא פצתה פה.
טוב בעלי היקר. אני שמחה. בערב הגעתי הביתה מהעבודה ומצאתי את נירה יושבת סביב השולחן עם ילדינו, הם חתכו סלט וערבבו מצרכים לקראת ארוחת הערב. מייד הבחנתי שקירות המטבח היו חשופים ולא היה זכר ללוחות שכיסו אותם זה מכבר.
מאותו יום, לא ידענו לוחות מהם, אך מוחה הקודח של נירה ויכולותיה המדהימות המשיכו לנהל ולארגן את חיינו בצורה מושלמת.