כדי לדבר עם ילדים צריך לדעת תרגום. לא תמיד מה שנדמה לנו שילד אומר או דורש, הוא אכן מה שהילד רוצה וצריך באמת. במיוחד בדור שלנו בו הילדים מפותחים מאוד ומה שאנו למדנו בזיעת אפינו, נמצא אצלם בטבע. כמו למשל הגישה למחשב.
ילדים בני שלוש יכולים ללמד אנשים בני חמישים איך להשתמש במחשב, ובעוד פלאפונים ומכשירים הנשלטים מרחוק. אם כך, מהי אותה שפה של ילד אותה עלינו להבין, כדי לגרום לנו ולילדינו לחיות בשלום ובדו שיח זה עם זה. שאלה זו מעסיקה רבים מהחוקים ואנשי החינוך בדור, במיוחד לאור העובדה שהחינוך כושל, וגם הפרופסורים המלומדים ביותר מוצאים עצמם ללא עבודה וללא פרנסה.
האגו הגדל מצריך טיפול אחר מאשר לדרוש מהילד לשבת על כיסא כל היום וללמוד את מה שלא בהכרח נחוץ לו. מהו הדבר הנחוץ לאדם אם כך. בכל ילד יש שאלות טבעיות קיומיות העולות בו כבר מגיל שלוש והלאה. למה מתים? למה יש סבל, ועוד שאלות רבות, כגון מי אני, מה התפקיד שלי, מה נדרש ממני בעצם, למה אתם מלמדים אותי את מה שאתם מלמדים. למה יש עצים, ולמה יש בכלל אוטובוסים, מאיפה הכל בא ולמה.
ברור ששאלות אלה אינן תמוהות או ילדותיות חלילה. הן באות מהטבע הבסיסי של כל אדם. ואם תרגום הוא העניין, אז ודאי שעלינו המבוגרים להבין מה הילדים רוצים בכלל. מה יעשה אותם מאושרים ויוביל אותם לחיים מלאי סיפוק ואושר. במקרה זה תרגום הוא הלינק בינינו לבין הדור, לבין הילדים. הרי לא יתכן שנסתום אותם עם ריטלין, ומדובר באחוזי ענק של הצורכים, והאחוזים רק הולכים וגוברים. כיוון שאם נמשיך לסתום את הסימפטומים, אז ההתפרצות תגיע מאוחר יותר וודאי גם אז לא יהיה פתרון, ואף לא תרופה ש"תשתיק" את המהומה, את החיסרון הפנימי שקיים בילדינו, ואף בנו.
אם לא ניתן מידע ישירות לאותו מקום השואל, הרוצה לדעת, הרוצה להבין, או במילים אחרות, אם לא נדע נחקור ונפתח כלי תרגום בינינו לבין הצרכים האמיתיים של ילדינו, ודאי לא יהיו תוצאות טובות יותר בדורות הבאים והבעיות רק יגברו. על כן, עלינו להבין שמדובר בדור אחר, בוגרים וצעירים השואל שאלות על החיים. האנושות הגיעה לדרגת קיום בו היא דורשת לדעת עוד כמה דברים, עמוקים יותר, מתבקשים יותר הטמונים במהות הבסיסית של כולנו.